למי מגיעים תגמולי הביטוח? האם ליורשים ע"פ צוואה או למוטבים המופיעים בפוליסת הביטוח?
סיפור שהיה כך היה:
אדם נפטר והותיר אחריו צוואה, אשר בה הוא מצווה לשני ילדיו הבגירים את כספי ביטוח החיים שלו. לדאבון הלב, המנוח שכח לעדכן את המוטבים בפוליסת הביטוח, עליהם הורה שנים רבות קודם לכן. בפוליסה מופיעה לצד ילדיו כמוטבת גם ידועה בציבור עמה ניהל מערכת יחסים באותה העת.
אם כך, למי מגיעים תגמולי הביטוח שבמחלוקת? האם לזוכים בצוואה או שמא למוטבים בפוליסת הביטוח אשר נקבעו ע"י המנוח שנים רבות קודם לכן? התשובה כלל לא מובנת מאליה.
בתקופה בה ניהל המנוח מערכת יחסים עם הידועה בציבור, הוא ערך צוואה בה ציווה באופן מפורש לה ולילדיו בחלקים שווים את תגמולי פוליסת הביטוח. מיד לאחר מכן, הוא שינה את המוטבים בפוליסה בהתאם לצוואה.
שנים רבות לאחר מכן, לאחר שנפטרה הידועה בציבור, ערך המנוח צוואה חדשה, בה הכניס סעיף מפורש לעניין תגמולי הביטוח. בצוואתו המעודכנת, ציווה המנוח לשני ילדיו ולהם בלבד את תגמולי הביטוח וביטל באופן מפורש את צוואתו הקודמת. את המוטבים בפוליסה שכח לעדכן.
כעת בשנת 2019, עומדים משני צידי המתרס ילדי המנוח, אותם משרדנו מייצג ומולם ילדי הידועה בציבור, כאשר כל אחד מהצדדים טוען ליתרת תגמולי הביטוח שבמחלוקת.
שני הילדים קיבלו שליש כל אחד כמוטבים בפוליסה ואילו השליש הנוסף השנוי במחלוקת, נשאר בידיה של חברת הביטוח, אשר הגישה הליך טען ביניים לבית המשפט.
טען ביניים הוא הליך משפטי אשר מתנהל בבית משפט השלום, במסגרתו פונה בעל דין, שנתבע, או שצפוי להיתבע, על ידי צדדים שונים בתביעות סותרות לבית המשפט. בבקשה הוא מבקש מבית המשפט שיכריע בתביעות הסותרות.
במקרה שלפנינו, חברת הביטוח הגישה טען ביניים האומר באופן פשטני: אני מחזיקה בכספים שלא שייכים לי, אשר שני צדדים טוענים להם. למי עלי להעביר אותם?
ובכן למי?! לדידנו, אין ולו צל צילו של ספק באשר לרצונו המפורש של המנוח. בצוואתו המעודכנת, הוא הורה באופן מפורש שאינו משתמע לשני פנים כי כספי ביטוח החיים שלו יחולקו באופן שווה בין ילדיו והוא מבטל את צוואתו הקודמת.
כל כך ברור, נכון?! אז זהו שלא.
סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן "חוק הירושה") קובע כי ברירת המחדל היא שכספי ביטוח אינם נכללים בעיזבונו של אדם, אלא אם הוכללו במפורש.
סעיף 36(ב) לחוק החוזים, תשל"ג-1973 קובע כי בעל הפוליסה יכול להתנות כי כספי הביטוח יהיו חלק מהעיזבון וכן לשנות את המוטב באמצעות הוראות צוואתו. לצד זאת, בהתאם לפסיקה, ההוראה בדבר הכללת כספי ביטוח בצוואה צריכה להיות מפורשת וחד משמעית.
כלומר, כלל לא מובן מאליו כי כספי הביטוח נכללים בעיזבונו של אדם, שכן הם בדרך כלל מוגדרים כלבר עזבוניים. קרי, לא חלק מהעיזבון.
אי לכך, בשלב הראשון נשאל: האם מתקיימת ההתניה הנדרשת בחוק לצורך הכללת תגמולי הביטוח בעיזבון? או האם ניתן לשנות את המוטבים בצוואה באמצעות הוראותיה?
צלחנו את השלב הראשון וכעת נשאל: האם עדכון חברת הביטוח על שינוי המוטב צריך היה להיעשות קודם פטירת המצווה? לשם כך, עלינו לבדוק את תקנון פוליסת הביטוח ולחפש סעיפים המכירים במנגנון של שינוי מוטב באמצעות צוואה שאושרה על ידי בית המשפט או למצער להוכיח כי התקנון שותק בעניין זה.
גם את שלב התקנון עברנו בהצלחה.
כעת היה עלינו להציג בפני בית המשפט מנגנון הכרעה לסוגיה.
משרדנו טען כי על בית המשפט להכריע כי צוואת המנוח תקפה וכוללת בתוכה את כספי הביטוח מכיוון שהם חלק מכספי עיזבון המנוח או לחילופין, עליו לקבוע כי כספי הביטוח שייכים לילדי המנוח על דרך של שינוי המוטב בהם, שכן תקנון פוליסת הביטוח מאפשר לצעוד גם באפיק זה
מעוניין\ת בייעוץ בדיני ירושה?
כספי הביטוח הינם חלק מעיזבון המנוח
המנוח הבהיר בצוואתו באופן מפורש כי רצונו הוא שכספי הביטוח יחולקו באופן שווה בין ילדיו וכי הוא מבטל את צוואתו הקודמת.
כלומר, הוראות הצוואה הישנה מבוטלות והוראות הצוואה החדשה תגברנה ותחייבנה.
עולה מן האמור, כי המנוח התנה על חוק הירושה והבהיר במפורש כי כספי הביטוח הם חלק מהעיזבון. בהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה, התניה זו תקפה. דהיינו, מרגע שרואים את כספי הביטוח כחלק מעיזבון המנוח, הרי שיש להוריש אותם בהתאם לצוואה, קרי לילדיו של המבוטח המנוח.
בנסיבות אלה ומרגע שרואים את כספי הביטוח כחלק מהעיזבון, הרי הוראת סעיף 147 לחוק הירושה גוברת על הוראת מינוי המוטבים, אשר מתייחסת למקרים בהם קופת הגמל/פוליסת הביטוח אינה חלק מהעיזבון.
ירושת המנוח כוללת בתוכה גם את כספי הביטוח, על דרך של שינוי מוטבים
לחלופין בהתאם להוראות הפוליסה, שונו המוטבים ע"י המנוח באמצעות צוואתו.
על פי פרשנות זו, ההנחה היא כי הוראות המוטבים הפנו – מלכתחילה – לא לעיזבון אלא להחלפת מוטבים ע"י הצוואה החדשה, קרי לילדיי המנוח.
אי לכך, המנוח רשאי היה לשנות בצוואתו את המוטבים בפוליסת ביטוח החיים.
שינוי ההוראה הינו מפורש, ברור וחד משמעי. המנוח הקפיד לציין באופן מדויק ובסעיפים נפרדים את ביטול הצוואה הישנה ואת ציווי כספי ביטוח החיים שלו לילדיו באופן שווה ובכך מינה מוטבים חדשים.
ולעניין התקנון: בדיקה שנערכה ע"י משרדנו, העלתה כאמור כי הפוליסה לא אוסרת באופן מפורש משלוח הודעה בדבר שינוי מוטבים לאחר פטירת המוריש. שכן, היא לא כוללת פירוט מהו הדין במקרה בו שינה המנוח את המוטב במסגרת צוואה מאוחרת אותה כתב.
אם כך, מה הכריע בית המשפט? הדיון החודש, מבטיחים לעדכן.
הכלל הבסיסי בדיני ירושה קובע כי יש לקיים את צוואתו של אדם. "עקרון הגשמת רצון המת" הוא העיקרון המנחה את בתי המשפט בארץ ויש לפעול על פיו.
המנוח בענייננו, לא הותיר צל של ספק באשר לרצונו להוריש לילדיו בחלקים שווים את ביטוח החיים שלו.
בסופו של יום, זכו ילדי המנוח בכספי התגמולים ובאקט מפתיע, בחר אחד מהם להעביר את חלקו לילדיה של הידועה בציבור.
*** האמור באתר שלפניך, אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.
עו"ד רוני אידל
בעלת תואר LL.B במשפטים (בהצטיינות), תואר B.A במדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה (בהצטיינות), תואר שני במנהל עסקים (M.B.A), אוניברסיטת בן גוריון בנגב. בעלת רישיון סוכן ביטוח פנסיוני, המקנה ערך רב בהבנת הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד וחובותיו של המעסיק כלפיו. "חשבת שכר בכירה", מוסמכת מטעם לשכת רואי החשבון בישראל. מאמנת עסקית ואישית - איגוד המאמנים הישראלי.
